​

​

הזדמנויות צריך לייצר

"אילו רק היו נותנים לי הזדמנות..."; "אף אחד לא נתן לי הזדמנות"...; מכירים את אלה שמחכים שההזדמנות תיפול עליהם משמיים, כמו הנסיכה שיושבת בארמון ומחכה לנסיך על הסוס הלבן? ההזדמנויות הן כמו פרחים שרק מחכים שנעצור להריח אותם, אך אנחנו תמיד עסוקים מדי וממהרים מדי. ההזדמנויות הן כל הזמן שם, רק מחכות שניקח אותן. לא ניקח? כתבה שלי בקואצ'לטר – מגזין המאמנים

​

אני רוצה להיות יותר...

קנאה. לא נעים להודות, אבל זה קיים. אני רוצה כמו... ואני רוצה להיות כמו... ולמה אני לא כמו... ולמה לה יש ולי אין.... כל פעם איכשהו מחדש זה מנקר, ואנחנו בטוחים שהדשא של השני באמת ירוק יותר. כמה מילים על קנאה, שכתבתי לגיליון החדש של הקואצ'לטר - מגזין המאמנים

​

תמיד אח שלו

אתם יודעים מה זו אופריה לבנה? גם אני לא ידעתי, עד שלא ראיינתי את השחקן עידן שקרוקה ("שכונה"), בקושי בן 18 וכבר יודע דבר או שניים על החיים; אופוריה לבנה, הסביר לי עידן, זה רגע קסום כזה שבו הכל מסתדר, "רגע קטן של כיף שפתאום אין בעיות". והוא יודע על מה הוא מדבר. כאח בכור לילד מתבגר עם אוטיזם, עידן מתפקד כהורה שלישי בבית. השיחה איתו הוכיחה לי שאפשר ללמוד ולקבל השראה מכל אדם, בכל גיל, גם אם בטלוויזיה הוא נראה שחקן שטותניק חמוד כזה, בחיים יש הרבה מעבר למה שרואים על המסך הקטן. לראיון שלי עם עידן

​

10 דברים שיגרמו לגברים להיות מאושרים

שאלתי את הגברים של חיי מה עושה אותם מאושרים. הילדים נהמו משהו מאחורי המסכים. בעלי אמר שתי מילים. אבא שלי אמר שלוש. הבנתי: גברים צריכים שיעזבו אותם בשקט. אבל רינה העורכת ב-ynet בריאות ביקשה יפה, אז כתבתי. # חוץ מהדברים הברורים מאליהם, מתברר שגברים מאושרים גם מהדברים הכי בסיסיים בחיים לקריאת הכתבה המלאה

 

דברים שלמדתי ממתאמנים שלי

"כשאני מצפה – אני מתאכזבת; כשאני לא מצפה – אני מאושרת!"; "הצלחה אינה כשארוויח כסף מהעיסוק שלי, אלא כשארגיש סיפוק ממנו"; "הכל תלוי בי – אני יכולה לחבל בהצלחה שלי או לעזור לעצמי להצליח"; "למדתי ליהנות מהרגעים בהווה, זה מוסיף מאוד לתחושת האושר שלי"... בשיחות אימון אישי מתבהרים לאדם דברים על עצמו, ופתאום הוא מבין קצת אחרת. אני כותבת את התובנות האלה מפי המתאמנים שלי ואוספת אותן, לומדת מהן גם בעצמי ושמחה לחלוק (בלי פרטים מזהים כמובן). להמשך קריאת התובנות בבלוג שלי בסלונה ובעמוד הפייסבוק שלי.

 

ביעור החמץ האישי שלי

מתישהו זה מגיע, היום/ השבוע הזה בשנה שאנחנו עושים עם עצמנו חשבון נפש. יש כאלה שזה קורה להם בתדירות גבוהה של פעם ביום או פעם בשבוע, ויש שלקראת ראש השנה, פסח או יום ההולדת מחליטים שתכונה מסוימת שלהם כבר לא משרתת אותם יותר, והגיע הזה להיפטר מ.... הקנאה/ הכעסים/ הדאגות/ רגשות האשם/ הפרפקציוניזם – ואתם יכולים להקיף את שלכם. אז מי יכול להמליץ על איך בדיוק עושים סדר בחיים? אני! להמשך קריאת הפוסט בבלוג שלי בסלונה

​

אני רוצה גם וגם וגם!

כשהיינו קטנים לימדו אותנו שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל עכשיו אנחנו רוצות גם לאכול אותה, גם להשאיר אותה שלמה, גם לאפות אותה, גם לצפות אותה בבצק סוכר, וגם לעשות לה עיצוב כזה שכל השכונה תדבר עליו, הרבה יותר יפה ממה שעשתה אמא של בת-אל מגן אפרוחים. מוכר? איך זה נראה הרבה יותר קל אצל אחרות, נכון? אז איך עושים את זה, איך שומרים על האיזון בחיים? להמשך קריאת הפוסט בבלוג שלי בסלונה

​