top of page

#5 לא להתבייש לבקש

אני מתגוררת ביישוב קטן שהתחבורה הציבורית ממנו אינה תדירה כמו בעיר. לרוב המשפחות ביישוב שלנו יש לפחות שתי מכוניות, ואם יש ילדים בוגרים במשפחה - גם שלוש וארבע. נניח לרגע בצד את צפיפות הרכבים, את בעיות החנייה ואת הפגיעה באיכות הסביבה שנגרמות כתוצאה מכך. בן זוגי ואני החלטנו להסתפק ברכב אחד, כי איננו זקוקים ליותר. אך קורה ששנינו צריכים להגיע לשני מקומות שונים באותו זמן. אם אנחנו יודעים שמי ממכרינו נוסע לאותו כיוון – לא נתבייש ונבקש שיאספו אותנו בדרך. תמיד אנחנו נענים בחיוב ובחיוך – אנשים שמחים לעזור! כשהחלטנו שזו דרכנו, היו שהרימו גבה ואמרו "אני הייתי מתבייש לבקש".

רובנו מרגישים לא כל כך נוח לבקש מאחרים. זה מעמיד אותנו בעיני עצמנו במצב של חוסר מסוגלות לעשות משהו, ואנחנו עלולים לראות את עצמנו נחותים לעומת האדם שממנו אנחנו מבקשים את הדבר. בואו ננסה להסתכל על זה אחרת: לבקש עזרה ממישהו - משמע לעשות אותו מאושר. תחשבו לרגע על האדם שממנו אנחנו מבקשים עזרה, האם הוא רואה אותנו נחותים או חלשים ממנו? בוודאי שלא. הוא רואה את עצמו: מבקשים ממני עזרה - משמע אני נחוץ, אני בעל ערך ומשמעות, אני יכול לתת מעצמי לאדם אחר.

לפני שמתביישים לבקש (כי מה זה אומר עליי שאני נזקק?), בואו נחשוב איך יגיב האדם שנבקש ממנו: אם לדענו הוא לא ישמח לעזור - הרי זה לא האדם שנפנה אליו מלכתחילה; ואם הוא ישמח לעזור – למה לא לשמח אותו? הרי איך היינו מגיבים אם מישהו היה מבקש מאיתנו עזרה? איזו תחושה מדהימה היא להיות מסוגל לתת לאחר! במיוחד אם אנחנו אנשים שרגילים לתת לאחרים, התחושה של האחרים לתת לנו תהיה עצומה – סוף-סוף יש להם דרך להחזיר לאדם שכל כך נותן להם.


Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page